הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' גולי ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים מיום 18.6.12.

ביום 9.3.14 נערכה בפניי ישיבת הוכחות, שבה נחקרו שני שמאיי הרכב מטעם הצדדים: השמאי שחוות דעתו צורפה לכתב התביעה והשמאי שחוות דעתו הנגדית צורפה לכתב ההגנה.

אין חולק לגבי נסיבות התרחשות התאונה ולגבי אשמתו הבלעדית של נהג רכב הנתבעים בתאונה (פגיעה קשה מאחור). המחלוקת היא שמאית ובמישור הנזק, ותמציתה: האם צדק שמאי התובעת בכך שהשבית את הרכב (קבע שבנזק הוא מסוג "אבדן כללי" והרכב הורד מהכביש ושרידיו נמכר), או שמא צדק שמאי הנתבעים, בקביעתו שלא ראוי היה להשבית את הרכב, ולו היה שמאי התובעת עורך בדיקות יסודיות יותר היה עליו לשום את עלות תיקון הנזק לפי חלקי חילוף תואמים (משומשים) באופן שהיה מוזיל משמעותית את עלות התיקון ומבין לכך ששיעור הנזק שנקבע לא יעבור את סף 60% מהנזק, שהוא סף האבדן הכללי (למרות ששני השמאים הסכימו שעפ"י הדין שמאי מוסמך להשבית רכב גם אם נזקיו לא מגיעים כדי 60% מעלותו, הגם שסמכות זו מופעלת במקרים חריגים).

לאחר שבחנתי הטענות והראיות וכמובן את עדויות השמאים, שנותרו חלוקים גם בסוף הדיון, מצאתי שהדין עם התובעת.

למעשה, שמאי התובעת, בהגינותו ובפתיחותו, אמר שהתכוון והחליט בכל מקרה (עוד בטרם ערך חישובים ובדיקות פרטיים במשרדו של עלויות חלפים ועבודות), ומיד כשבדק הרכב בשטח (בחניון המשטרתי), להשבית את הרכב, נוכח פגיעת המרכב ושאר הפגיעות הקשות שספג. שוכנעתי כי השמאי הלך בעקבות מצפונו והערכתו המקצועיים, ולא הוכח (ולמעשה גם לא נטען) כי השמאי הפעיל שיקולים זרים בהחלטתו ובחוות דעתו. נכון הוא ששמאי התובעת מציג בחוות דעתו מצג לפיו בשל עלויות החלפים והעבודות הנזק עולה בשיעורו על 60% משווי הרכב, ולא מושם דגש על העניין הבטיחותי דווקא, אך סבורני שבנסיבות כולן אין בכך כדי לפגום במסקנות ובקביעות השמאי.

מעבר לכך, לא הוכח בפניי, ודאי לא באופן מספיק, כי אכן ניתן היה (כעניין עובדתי) בשעה שבה הכין שמאי התובעת את חוות דעתו לתקן את רכב התובעת בעלות הנטענת ע"י שמאי הנתבעים. די בהקשר זה לציין כי כשנשאל שמאי התובעת בחקירתו על רשימת חלפים של שמאי הנתבעים, התברר כי באותה רשימה צוין כי אלו אינם קיימים במלאי.

באופן כללי וכמדיניות משפטית נכונה, סבורני שגם אם היה מדובר במקרה גבולי מבחינת שמאות (ולא שוכנעתי שכך במקרה שלנו), יש לשאוף לגבות שמאי רכב שמוצא, עפ"י מיטב מצפונו והערכתו המקצועיות, להשבית רכב, תחת תיקונו, כמובן כאשר מדובר בתאונה קשה כמו במקרה שלנו (והתמונות אכן מעידות שמדובר בתאונה קשה עם פגיעות קשות). תיקונו והשמשתו של רכב שנפגע קשות עלולים לפגוע בבטיחות נוסעי אותו רכב וגם בבטיחות הציבור בכלל, וראוי להחמיר בעניין זה.

לפיכך:

התביעה מתקבלת במלואה.

גם מאחר ששולם סכום פיצוי לא שנוי במחלוקת (לאחר הגשת התביעה), לא אפרט בפס"ד זה סכומים לתשלום, והצדדים יוכלו לבקש שאחתום על פסיקתה, במידת הצורך.

על הנתבעים לשלם לתובעת את סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל (בניכוי הסכום ששולם בפועל, תוך שערוך מתאים).

בנוסף, על הנתבעים לשלם לתובעת את אגרות בית המשפט ששילמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן שכר עד התובעת שנפסק וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 5,000 ₪ (בשים לב לסכום התביעה המקורי).

המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ שני הצדדים.

ניתן היום, ט' אדר ב תשע"ד, 11 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: